באוניברסיטה הקתולית בלובלין התקיים דיון המוקדש ל”מכתב הפסטורלי”

המפורסם אשר נשלח על-יד הבישופים הפולנים אל הבישופים הגרמנים ב-18 בנובמבר, 1965. לרגל יום השנה ה56 לחתימת המכתב, ארגנה “הקרן לפיתוח האוניברסיטה בלובלין”, כחלק מפרויקט של “הקרן הפטריוטית” של משרד התרבות והמורשת הלאומית, דיון בהשתתפותם של ולודז’ימייז’ רדז’יוך, מומחה לענייני הוותיקן ועיתונאי של השבועון הקתולי “נידז’יאלה” ומריאן רומניוק, היסטוריון העוסק בחייו ובהוראתו של ברוך הקרדינל סטפן וישינסקי.

ב-18 בנובמבר, 1965 שלחו הבישופים הפולנים מכתב לבישופים הגרמנים עם המילים המפורסמות “אנו סולחים ומבקשים סליחה”. באותה תקופה הייתה למילים אלו משמעות עצומה, אם כי ללא ספק כוונותיהם של הבישופים הפולנים היו שונות מהתוצאות שהביא פרסום המכתב. למכתב הייתה חשיבות רבה בעיצוב היחסים בין המדינה לבין הכנסייה וכתיבתו הייתה תוצאה של שתי נסיבות מרכזיות: מצד אחד, סיום ועידת הוותיקן השנייה, ומצד שני, יום השנה המתקרב לציון המילניום לטבילת פולין, אשר היה בעל חשיבות אדירה עבור הכנסייה בפולין. – כמו כן, למכתב המפורסם הייתה חשיבות מרכזית בתהליך הפיוס הפולני-גרמני,  והוא נערך, בין היתר, על ידי הפרימאט וישינסקי עצמו ועל ידי קרול וויטילה, ששימש באותה עת כמיטרופוליט  של קרקוב. תוכן המסמך הוכן ונערך בסודיות רבה, וזאת כדי למנוע התערבות מצד השלטון הקומוניסטי, אשר התנגד בעקרון למסרים במכתב. שכן, לדבריו של מ’ רומניוק, השלטון הקומוניסטי בן התקופה לא הביע כל סליחה, אלא רק שנאה עזה ורצון לנקום.

מכתבם של הבישופים הפולנים לבישופים הגרמנים הוצג כהזמנה מיוחדת עבור אפיסקופט גרמניה, לחגיגה המשותפת של המילניום. הבישופים הפולנים האמינו שעשרים שנה לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בעקבות האווירה המיוחדת של ועידת הוותיקן השנייה, קיים צורך במחווה מסוימת שעשוייה להביא לפיוס בין הפולנים – אשר נפגעו מהכיבוש וממעשיהם של הגרמנים בשנים 1939-1945 – לבין הגרמנים. למרבה הצער, המכתב לא הביא את התוצאה לה קיוו המחברים. עם זאת, רואים במכתב כמעין מסמך סמלי שמקדים את זמנו, ואשר מסביר הרבה על מערכות היחסים האירופיות של בנות התקופה.

יש לציין כי אנשים רבים במערב לא הצליחו להבין באיזה סוג של סליחה הוא עוסק, וזאת למרות שהמכתב שב ומזכיר בתוכו את הקורבנות וההרס של הכלכלה הפולנית. עד היום אנו מתאמצים להסביר כי הסליחה המופיעה במכתב קשורה ביסודה לנושא כואב זה, של מוות נוראי בקרב אנשים תמימים. חתימת המכתב לוותה באווירה טובה, אשר אפיינה היטב את סיום הוועידה. לדבריו של ולודז’ימייז’ רדז’יוך, המומחה לענייני הוותיקן, הבישופים הפולנים ניצלו היטב את הרגע המכונן, אבל היו אלו דווקא הבישופים הגרמנים שלא הוכיחו את עצמם בשעת המבחן, וכי התשובה שהעבירו בחזרה אכזבה את הפרימאט עצמו.

הדיון אורגן, כאמור, במסגרת “הקרן הפטריוטית”, המנוהלת על ידי המכון למורשת המחשבה הלאומית ע”ש רומן דמובסקי ואיגנצי יאן פדרבסקי שהקים שר התרבות והמורשת הלאומית.

קישור לדיון:

www.youtube.com/watch?v=tAFCYoDnwIw